פסק-דין בתיק עת"מ 27200-06-10

1. כללי

העותרים הגישו בקשה להיתר לבניה ולטענתם, המשיבה התנתה שלא כדין את הסכמתה למתן ההיתר, בהסכמת העותרים להעביר לבעלות ולחזקת המשיבה, חלק מחלקתם שהוגדר בטעות בתוכנית החלה על חלקתם כשצ"פ או כשב"צ וכלשונם הם בעתירתם:

" משביקשו העותרים 2-3 בשנת 2008 להוסיף תוספת בניה לביתם, דרשה מהם המשיבה, כתנאי למתן היתר הבניה, להעביר ללא תמורה לשמה של עירית הוד השרון את חלק המגרש המיועד לבניין ציבורי בתכנית בנין העיר מס' הר/13/346, שקיבלה תוקף בשנת 1969. השטח המבוקש הינו 75 מ'. דרישתה של המשיבה הינה בלתי חוקית, בלתי סבירה, ובלתי מידתית, כפי שיפורט להלן" ( ס' 5 לעתירה). 

הנה כי כן, העתירה נסבה הלכה למעשה, סביב סרובה של המשיבה ליתן למבקשים היתר בניה ללא כל תנאי ומכאן  עתירת העותרים לקבלת סעד, לפיו יצהיר בית המשפט:

" כי המשיבה אינה מוסמכת לבצע הפקעה מחלקה 90 בגוש 6661 בהוד השרון. כמו כן מתבקש בית המשפט להורות למשיבה להימנע מלהתנות מתן היתר בנייה בחלקה בהעברה "רצונית" בידי העותרים של שטחים בחלקה לבעלותה של עירית הוד השרון".

2.  העובדות:

א.      העותרים 1-3 הינם החוכרים של חלקה 90 בגוש 6661, אשר בבעלות קק"ל.

העותרים מתגוררים בחלקה זו: העותר 1 מאז שנת 1951 ואילו העותרים 2 ו-3 מאז 1996.

ב.       בשנת 1969 אושרה תכנית המיתאר מס' הר/13/346 (להלן: " התכנית המאושרת"), אשר חילקה את החלקה הנ"ל למספר חלקים, כאשר בקצה החלקה מצויים שני מקטעים: האחד- בייעוד שב"צ והשני- ביעוד שצ"פ (מקטעים אלו יקראו להלן: " החלקה").

התכנית קבעה כי החלקה תופקע תוך שנתיים מתאריך אישורה הסופי של התכנית.

בפועל ההפקעה מעולם לא בוצעו הליכי הפקעה, אולם התכנית נותרה בתוקף וכך נותרו גם היעודים שבתוכנית.

ג.        בשנת 2008 הגישו העותרים 2 ו-3 בקשה להיתר תוספת בנייה לביתם.

ד.       המשיבה דרשה כתנאי למתן ההיתר, העברת החלקה לחזקתה ללא תמורה (הפקעה בדרך של 'מכר ללא תמורה') לבקשה זו סרבו העותרים, ומכאן עתירתם.

3.  טענות העותרים:

1. החלקה סומנה בתכנית המאושרת ככזו בטעות, ולמעשה מעולם לא היתה כוונה לייעד את החלקה לשצ"פ ו/או שב"צ ומדובר בטעות גרידא ותו לא.

ברם, העותרים מדגישים כי אינם מבססים עתירתם על טענה זו.

2. סעיפים 188 ו-189 ל חוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965 (להלן: " חוק התכנון והבנייה") מקנים למשיבה סמכות לנקוט בהליכי הפקעה, אולם סמכות זו מוגבלת לנקיטה של הליכי הפקעה פורמאליים ואינה כוללת בחובה סמכות להתנות מתן היתר בנייה בהעברה רצונית של החלקה ע"י הבעלים לרשות. היינו, אם רצתה המשיבה להפקיע את החלקה היה עליה לעשות כן מכוח חוק התכנון והבנייה ולא להתנות את מתן היתר הבנייה בהעברה "רצונית" של הקרקע ללא תמורה.

3. העותרים מסכימים כי המשיבה רשאית לבצע הפקעה בדרך של 'מכר ללא תמורה' אולם הדבר נכון כאשר מדובר בהעברה רצונית בלבד, מה שאינו מתקיים בעניינם.

כאשר מדובר בהליך כפוי של הפקעה פורמאלית, יש לבצע ההפקעה על יסוד פרק ח' לחוק התכנון והבנייה.